ב"ל 46683-12-19

תקציר

פסק הדין דן בקריטריונים להכרה בפגיעה תעסוקתית בהתבסס על תיאוריית המיקרוטראומה, הכוללת פגיעות קלות רבות הגורמות נזק מצטבר. בית המשפט הכיר בקשיים בהוכחת טענות מסוג זה, במיוחד כאשר מדובר בחשיפות עבר לחומרים מסוכנים. הודגש כי ראשית יש לבסס תשתית עובדתית לפגיעה, ולאחר מכן חוות דעת רפואית על הקשר הסיבתי בין הפגיעות הקלות לבין המחלה. במקרה ספציפי זה, התובע, טכנאי מכונות תפירה, עבד במשך כ-55 שנה בתיקון ותחזוקת מכונות תפירה, תוך שהוא חושף אותו לחומרים שעלולים להזיק. בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע על עבודתו ועל חשיפתו לחומרים אלה כראיה מספקת לביסוס התשתית העובדתית הנדרשת למיקרוטראומה. למרות היעדר פרטים מדויקים לגבי החומרים, החליט בית הדין למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלתו של התובע. בית המשפט התייחס גם לבקשת התובעת למינוי שיננית, וקבע כי הדבר אינו נחוץ בשלב זה אך ניתן לשקול אותו מחדש בהמשך ההליך. בפסק הדין נקבע כי ימונה מומחה רפואי להערכת הקשר הסיבתי, והנתבע חויב לשאת בהוצאות בסך 4,000 ₪.