עמ"ת 1060-11-11

תקציר

פסק הדין מערער על החלטת בית משפט השלום בחדרה לשחרר את המשיב, שהואשם בשורה של עבירות הקשורות לרכב, למקום מעצר חלופי. תחת זאת, בית המשפט מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המשיב הואשם במספר עבירות הקשורות לגניבת כלי רכב בישראל והעברתם לרשות הפלסטינית. על פי החשד, הוא פעל בשיתוף עם עבריינים נוספים בתכנון מוקדם ובאופן שיטתי. בערעור נטען כי בית משפט השלום לא שקל די הצורך את חומרת העבירות או את עברו הפלילי של המשיב, הכולל ריבוי עבירות רכוש ואלימות. זאת ועוד, הסדר המעצר החלופי נקבע כי אין בו כדי לשלול את הסכנה הנשקפת מהמשיב. בית המשפט העליון מקבל את הערעור, ומדגיש כי עבירות רכוש, במיוחד כאשר הן מבוצעות באופן שיטתי או מאורגן על ידי עבריינים רבים, עלולות להוות סיכון משמעותי לשלום הציבור. עברו הפלילי של המשיב, יחד עם אופי העבירות, מצביעים על סבירות גבוהה לעבירה חוזרת. לפיכך, בית המשפט קובע כי מעצר הוא האמצעי הראוי להגנה על הציבור ומקבל את בקשת המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.