רע"א 31797-03-23

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה למנות מומחה לרפואת כאב עבור המערער, שסבל מכאבים בעקבות תאונת דרכים. השופט מבהיר את הפסיקה הקיימת, הקובעת כי יש למנות מומחה לכאב כאשר יש ראיות ראשוניות לתסמונת כאב כרונית מובהקת. השופט מציין כי לא מדובר בכלל קשיח ומהיר, וייתכנו מקרים בהם יש לקבוע תור גם אם הכאב נגרם מבעיה רפואית ספציפית. במקרים מעורבים, בהם התובע סובל הן מתסמונת כאב כרונית והן מכאב מבעיה ספציפית, עדיין ניתן לפנות למומחה כאב. השופט נחה דעתו כי קיימות די ראיות לכאורה למינוי מומחה לכאב במקרה זה. הם מדגישים מסמכים רפואיים שהגיש המבקש המפרטים כאב וטיפול שוטפים, לרבות ביקורים במרפאת כאב ושימוש בקנאביס רפואי. השופטת מציינת כי דו"ח המומחה לאורתופדיה, שאינו מתחשב בכאב שחווה המבקש, תומך אף הוא בצורך במומחה כאב להערכת הנכות האורתופדית. השופט דוחה גם את טענות המשיב כי יש לדחות את הבקשה משום שלא הוגשה כתיקון לכתב התביעה, או כי מדובר בערעור על החלטת ביניים של בית משפט קמא שלא הוגשה עליה ערעור. הם קובעים כי הבקשה למומחה כאב מבוססת על התשתית העובדתית המקורית ולכן אינה דורשת תיקון. בנוסף, מכיוון שההחלטה על מינויי מומחים היא זמנית, לבית המשפט יש סמכות לשנות אותה, במיוחד לאור העובדה שמתגלים מסמכים חדשים. בסיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת, והתיק מופנה חזרה לבית משפט קמא על מנת שימנה מומחה לרפואת כאב, כאשר המשיב יישא בהוצאות שכר טרחת המומחה. השופט קובע כי אין צורך בהוצאות משפט נוספות. פסק דין זה ניתן לפרסום ללא פרטי המבקש למען האנונימיות.