ת"פ 31202-10-12

תקציר

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת הדקירה בחבלה בכוונה מחמירה ובעבירה של איומים, והודה בעובדות כתב האישום המתוקן. מהעובדות עולה כי הנאשם דקר את המתלונן, בעקבות מחלוקת על חשדו של הנאשם כי המתלונן סיפק לאחיו סמים. המתלונן אושפז למשך 5 ימים לאחר התקיפה. בהתחשב בתיקון האחרון לחוק העונשין, השופט קבע את העונש ההולם לעבירות שבוצעו להיות בין 2 ל 6 שנות מאסר. נלקחו בחשבון נסיבות העבירה, גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, הודאתו המיידית, החרטה שהופגנה, הסכם הסולחה בין המשפחות שכלל פיצוי משמעותי בסך 30,000 ₪ ששולם למתלונן, מצבו הסוציו-אקונומי של הנאשם ותשוש שירות המבחן על הנאשם. באיזון בין שיקולים אלה לבין שיקולים של אינטרס ציבורי, גזר השופט על הנאשם 33 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי נוספים למשך שלוש שנים, לצד 8 חודשי מאסר על תנאי, והמליץ על שילובו של הנאשם בהליך טיפולי ושיקום. השופט גם בחר שלא להטיל קנסות נוספים או תשלומי פיצויים על הנאשם.