פר"ק 60300-03-15

תקציר

התיק נסוב סביב הסדר פשרה בנוגע לשימוש בכספי בטוחות שחולטו על ידי ישרס (מבני תעשייה) בע"מ (המשיב), והאם יש להשתמש בהם לפירעון דמי שכירות המגיעים לישקול (מחסני ערבות) בע"מ (החברה), אשר הייתה בהליכי פירוק. החברה שכרה מהמשיבה מחסנים למשך 25 שנה והעמידה ביטחונות להסכמי החכירה. עם זאת, בעקבות חקירה פלילית של פעילות החברה, נשלל רישיונה לפעול, והמשיבה ויתרה על הבטוחות. המנהל המיוחד לפירוק החברה ביקש מבית המשפט לאשר הסדר פשרה לפיו חלק מהכספים שחולטו ישמשו לכיסוי דמי השכירות, ואילו יתרת הסכום תיחשב כפיצוי על נזקי המשיב. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם למשיבה הייתה זכות לחלט את הבטוחה בעת שעשתה כן, כתשלום עבור הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכמי החכירה. בית המשפט מצא כי למשיבה לא נגרם כל נזק בעת החילוט וכי לא הייתה הפרה יסודית של הסכמי השכירות על ידי החברה. זאת ועוד, בית המשפט פירש את כוונת החברה להשתמש בבטוחות החלוט לתשלום דמי השכירות, שכן המשיב לא פירט את מטרת החילוט. השופט קבע כי התנהלות המשיב מעידה על חוסר תום לב וכי לא ניתן לאשר את הסכם הפשרה. הבטוחות שחולטו ישמשו במקום זאת לתשלום דמי השכירות המגיעים למשיב, והמשיב חויב לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ ליחידת הפירוק.