ע"ו 60843-10-20

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בערעור על החלטה להאריך את אשפוזו הכפוי של אדם המכונה המערער. המערער, שעלה לישראל בשנת 2001, סובל מסכיזופרניה וכן משימוש בסמים ואלכוהול ובעל היסטוריה של אשפוזים קודמים רבים. צו האשפוז האחרון הוצא בחודש פברואר 2020 לאחר שהמערער דיווח על מחשבות אובדניות והפגין התנהגות תוקפנית ואלימה. במהלך שהותם בבית החולים היו המערערים מעורבים באירועי אלימות רבים והפגינו חוסר תובנה לגבי מצבם. הוועדה הפסיכיאטרית האריכה את האשפוז מספר פעמים מחשש לביטחונו של המערער ולשלומם של אחרים. הערעור נועד לערער על החלטה זו. עם זאת, בית המשפט דחה את הערר, והסכים עם הערכת הוועדה כי המערערים היוו סכנה בינונית לעצמם ולאחרים וכי מצבם מצדיק המשך אשפוז. השופט הדגיש את החשיבות של הנגשת כל המידע הרלוונטי, לרבות הרישום הפלילי, בעת קבלת החלטות מסוג זה, על מנת להבטיח קבלת החלטות מושכלות ומגוננות הן לפרט והן לציבור. הכרעת הדין מדגישה את התחלואה הכפולה של המערער, ומדגישה את הצורך בטיפול מקיף הנותן מענה הן למחלת הנפש והן לבעיית השימוש בסמים. בית המשפט הגיע למסקנה כי שחרורו של המערער מאשפוז אינו אפשרי בעת הנוכחית ואישר את החלטת הוועדה להאריך את האשפוז בחודשיים.