סע"ש 65356-12-15

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בסכסוך בין עובד תובע לבין נתבעים רבים שהיו מעסיקיו הבאים של העובד. העובד טען לרצף תעסוקתי ודרש פיצוי עבור כל התקופה בסך 296,244 שקל. הנתבעת מס' 1, המעסיקה האחרונה, הודיעה על צו פירוק נגדם, מה שהוביל לבקשת העובד להמשיך בהליכים משפטיים כנגד הנתבעים האחרים. עם זאת, בית הדין הורה על הקפאת הליכים, והורה לעובד למצות תחילה את הליכי הפירוק נגד הנתבעת מס' 1. החלטה זו התבססה על דוקטרינת מזעור הנזקים, המחייבת את העובד למזער את נזקיו. העובד חויב להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד שמונה לנתבעת מס' 1 בתוך שישה חודשים ולתת לבית הדין אישור. בית הדין הכיר בזכות הגישה של העובד לערכאות אך איזן אותה עם זכותם של הנתבעים להליך הוגן, וקבע כי יש צורך במיצוי ההליכים נגד הנתבעת מס' 1. כמו כן, הומלץ לעובד להשתמש בסמכויות החקירה הקיימות בהליכי הפירוק כדי לתמוך בטענותיו. בינתיים, הנתבעים 6 ו-7 היו פטורים מהגשת כתב הגנה עד להודעה של העובד לבית המשפט על מיצוי ההליכים נגד הנתבעת מס' 1. פסק הדין הדגיש את הצורך לנהל את המשפט במסגרת הזמן הנתונה על מנת להבטיח שניתן יהיה לפתור את תביעת החוב של העובד כנגד הנתבעת מס' 1.