ע"א 8732/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בשל סוגיה פרוצדורלית. אכן, על ההחלטה לשנות את שיעור צו התשלומים החודשי יש לערער באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, שכן היא אינה נחשבת ל"צו בפשיטת רגל". לפיכך, שיטת הערעור שבחרה המערערת אינה ראויה. יתר על כן, מהות הערעור לוקה בחסר. בית המשפט מכיר בשיקול הדעת הרחב המוקנה לבתי המשפט לפשיטת רגל בשל מומחיותם והתרשמותם הבלתי אמצעית מהנסיבות ובעלי הדין המעורבים. כל עוד לא קיים חוסר איזון ברור בין צרכי החייב לבין האינטרסים של הנושים, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי בדבר יכולת ההחזר של החייב. המערערת לא הציגה כל טיעון משכנע המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור במקרה זה. בית המשפט ביסס את החלטתו על בחינה מעמיקה של נתונים רלוונטיים, לרבות כושר ההשתכרות של המערערת, היקף תביעות החוב שאושרו ומשך ההליך. בנוסף, המערערת לא הוכיחה כל פגם בפעולת האיזון של בית המשפט ולא הסבירה כיצד הסכום שנקבע אינו סביר בהתחשב בנסיבותיו האישיות. בנסיבות אלה, הערעור נדחה ללא צורך בתגובה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.