רע"פ 10699/07

תקציר

מדובר במבקש ובחברה שלו, המואשמים בעבירות מס שונות לפי חוק מס ערך מוסף, כגון ניכוי מס תשומות ללא תיעוד מתאים, הוצאת חשבוניות ללא עסקאות מקבילות ומסירת פרטים כוזבים כדי להתחמק מתשלומי מס. כתב האישום, שהוגש לראשונה בשנת 2000 ותוקן בשנת 2003, הדגיש את תפקידו של המבקש כמנהל פעיל שעסק בפעילות מרמה בין השנים 1994 ל-1996, בהיקף כולל של סכומים ניכרים. למרות שהודה באשמה והודה בעבירות נוספות הקשורות להגשת דוחות מס כוזבים, נגזרו על המבקש 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 30,000 ₪, כאשר החברה נקנסה ב-2,000 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי, שטען לחומרת העונש בשל מצוקות אישיות, נדחה. בית המשפט ציין כי צעדי ענישה בעבירות כלכליות כמו העלמות מס צריכים לשקף את השפעתן החמורה על הכלכלה והחברה, תוך שימת דגש על מאסר על פני הקלות. לאחר מכן, ביקש המבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, תוך שהוא חוזר על טענות קודמות בדבר קשיים בריאותיים וכלכליים, אך נמנע מלהציג שיקולים משפטיים חדשים ומהותיים. בית המשפט חזר על עמדתו בדבר חשיבות ההרתעה בעבירות כלכליות ודחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש כי הנסיבות האישיות אינן גוברות על הצורך בענישה מרתיעה. יתר על כן, כל הטענות בדבר חוסר זמן מספיק לנהל משא ומתן עם רשויות המס נדחו, שכן למבקש היו הזדמנויות רבות אך הוא לא פעל. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, המאשרת את נאותות העונש בהתחשב בחומרת העבירות.