ת"א 3649/09

תקציר

המחלוקת, שהובילה לפסק דין זה, נסובה סביב שני אחים שבבעלותם חברת נדל"ן, די.איי.אס נכסים והשקעות בע"מ, באופן שווה. מקור ההכנסה העיקרי של החברה נובע מהשכרת נכסים. נקודת המחלוקת העיקרית בין האחים היא הסכם קומבינציה שנחתם בין החברה לבין הפטריארכיה הארמנית, המאפשר לחברה להקים מבנה בשטחה. לאחים היו חילוקי דעות עזים בעבר, שהובילו להתדיינויות משפטיות רבות, כולל הנוכחית. התובע, שהוא גם דירקטור הפועל בחברה, ביקש מבית המשפט מספר תצהירים. ראשית, שהוא מורשה חתימה בחברה, לצד אחיו, הדירקטור היחיד. שנית, שהוא מחזיק בתפקיד דירקטור בחברה. לבסוף, בשל הניהול הכושל והאפליה הנטענת של הנתבע, ביקשה התובעת למנות כונס נכסים או מנהל מיוחד לחברה. בית המשפט נעתר לבקשה הראשונה, וקבע כי התובע הוא אכן מורשה חתימה בחברה. בית המשפט טען כי לדירקטוריון, שביטל סמכות זו, אין סמכות לעשות כן אלא באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות, מה שלא היה המקרה כאן. באשר לבקשה השנייה, דחה בית המשפט את בקשת התובע לתפקיד דירקטור, שכן הוא מעולם לא מונה לתפקיד זה באופן רשמי, למרות שמילא תפקידים ניהוליים מסוימים. בית המשפט דחה גם את הבקשה השלישית בקובעו כי מצבה של החברה אינו מצדיק מינוי כונס נכסים או מנהל מיוחד, במיוחד בהתחשב בניסיונו של התובע לחסום את יציאתה של הנתבעת מהחברה. כמו כן, בית המשפט הדגיש את הפולשניות שבמינוי כזה, את פוטנציאל הפגיעה בעסקי החברה ואת ההשלכות הכספיות, שהחברה לא יכלה לעמוד בהן. עוד צוין בפסק הדין כי התובעת, שלא הייתה מעוניינת לרכוש את מניות הנתבעת, רצתה לשמור על הסטטוס קוו כדי לפקח על הסכם הקומבינציה המשתלם בפוטנציה. לפיכך, בית המשפט נעתר רק לבקשה הראשונה מבין שלוש ודחה את השאר, מבלי להורות למי מהצדדים לשאת בהוצאות, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה. פסק דין זה, שניתן ביום 20.6.2012, מאשר את סמכותה של התובעת לחתום בשם החברה, לצד הנתבעת.