רע"א 3911-06-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטה לעכב הליכים בבית המשפט לטובת בוררות לפי חוק הבוררות. למבקשים, שעסקו בבניית בית במושב, היו הסכמים עם הסתדרות עובדי המושב וחברה יזמית לעבודות פיתוח תשתיות ובנייה. עיכובים שנגרמו על ידי המשיבים והקפאת פרויקט ההרחבה על ידי מינהל מקרקעי ישראל הביאו לכך שהמבקשים חויבו בהוצאות נוספות. האגודה ביקשה הקפאת הליכים, ובית משפט קמא אישר, מה שהוביל לבקשת רשות ערעור. המבקשים טענו כי פיצול ההליכים יוביל להחלטות סותרות, שכן בית המשפט והבורר יבחנו תמונות עובדתיות חלקיות. הקפאת הפרויקט על ידי המינהלת והפרת החוזה של ההתאחדות נמצאו בפסקי דין קודמים, ולכן נדרשה בדיקה מקיפה של בית המשפט קמא כדי לקבוע את אחריותו של כל צד. פסק הדין קיבל את הערעור וביטל את ההחלטה לעכב את ההליכים. בית המשפט קבע כי הסיכון להחלטות סותרות והיעדר יעילות פרוצדורלית עולים על יתרונות הבוררות, מה גם שהמבקשים לא היו אחראים לעיכובים. כתוצאה מכך, המחלוקת כולה תידון בבית המשפט קמא, והעמותה חויבה בהוצאות המבקשים בסך 7,500 ₪.