ת"א 19749-10-15

תקציר

בבחינת פרטי המקרה, קבע בית המשפט כי יש לראות בתובע הולך רגל, ולא משתמש ברכב, בעת התאונה בה היו מעורבים רכב תקול, מונית ורכב נוסף. התובע נפגע בתאונה בעת שניסה להשיג מים לתיקון רכב הונדה שחומם יתר על המידה, אשר אילץ עצירה בצד הדרך. עם זאת, בעת התאונה התרחק התובע מהרכב התקול ועמד בסמוך למונית שעצרה לסייע כאשר נפגעה מרכב אחר. בית המשפט הפעיל מספר מבחנים כדי לקבוע כי מאמצי התיקון טרם החלו, ומכאן שהפגיעה שנגרמה לא הייתה במהלך כל פעילות של "תיקון כביש". הדבר הביא למסקנה כי לא היה שימוש ישיר ברכב התקול בעת התאונה. לפיכך, התובעת לא עסקה בכל פעולה מתקנת על ההונדה. לפיכך, האחריות לפיצויים הוטלה ביחד ולחוד על נהגי כלי הרכב המעורבים, לפי סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים. הן המונית והן הרכב השלישי הוגדרו כמעורבים בתאונה, כאשר חניה לא נכונה של המונית תרמה לסיכון התעבורתי שהוביל להתנגשות. בית המשפט הורה כי האחריות לפיצוי התובעת תתחלק שווה בשווה בין הראל לבין חברות הביטוח הכשרה, תוך דחיית התביעה נגד כלל. בנוסף, על הצדדים לכסות את הוצאות המשפט באופן שווה.