רע"פ 2668/11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למקרה של נהיגה בשכרות. בקשתו של הנאשם למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה ערעור על הרשעה בבית המשפט לתעבורה, נדחתה. על פי פסק הדין, ההרשעה התבססה על ראיות מספיקות, לרבות תוצאות בדיקת נשיפה ועדויות עדים, המצביעות על שכרותו של הנאשם. בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי תיקון תקנה 169א לתקנות התעבורה הופך את ראיית מכשיר ההנשמה לבלתי קבילה. הודגש כי התיקון לא שינה באופן מהותי את הגדרת השכרות וכי השימוש בתוצאות בדיקת הנשיפה אינו מפר כללי יסוד כלשהם במשפט הפלילי. כמו כן, בית המשפט אישר את העונש, הכולל קנס, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה ומאסר על תנאי, שכן הוא תואם את כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוקי נהיגה בשכרות. חומרת העבירה, שהתאפיינה בריכוז אלכוהול גבוה בדם ובעבירות תנועה קודמות, לא הצדיקה חריגה מעונש המינימום. השופט הגיע למסקנה כי בקשת רשות הערעור לא עוררה שאלות ציבוריות או משפטיות משמעותיות ולכן דחה את הבקשה. החלטה זו התקבלה כדי להגן על הציבור מפני התוצאות המסוכנות של נהיגה בשכרות.