ע"מ 29102-01-13

תקציר

המערערת, אלביט הדמיה בע"מ, ערערה על שתי החלטות של המשיב, הממונה על מע"מ, בעניין ניכוי מס תשומות לתקופות הדיווח מאפריל 2006 ועד יוני 2011. המערערת החזיקה מניות בחברות שונות ועסקה במתן אשראי ושירותים מקצועיים לחברות אלה. בתקופה הנסקרת לא הפיקה המערערת רווחי הון או דיבידנדים כלשהם מאחזקותיה, אלא צברה הפסדים. המערערת טענה כי היא רשאית לנכות את מלוא מס התשומות משום שפעילותה העסקית מוגבלת למתן שירותים חייבים במס לחברות הקבוצה וכי התשומות שימשו למטרה זו בלבד. לחילופין, טענה המערערת כי יש להתיר לה לנכות שני שלישים ממס התשומות משום שעיקר שימושו הוא לעסקאות החייבות במס. המשיבה אפיינה את המערערת כחברת אחזקות שעיקר פעילותה הייתה השבחת החברות בהן החזיקה לצורך הפקת דיבידנדים ורווחי הון ולפיכך מרבית התשומות שימשו למטרות שאינן עסקאות חייבות במס. בית המשפט קבע כי עמדת המשיב נכונה ודחה את הערעור בעניין ניכוי מס תשומות בגין הוצאות הנהלה וכלליות, שכן המערערת לא הוכיחה את השימוש בתשומות אלה לעסקאות החייבות במס. על אף שהמערערת עסקה במתן אשראי ושירותים מקצועיים, פעילויות אלה לא היו מטרתה העסקית העיקרית והיו נלוות לייעודה העיקרי כחברת אחזקות. עוד קבע בית המשפט, כי המערערת זכאית לנכות שני שלישים ממס התשומות בגין הוצאות מזוהות לגיוס אגרות חוב, שכן אלה שימשו הן למטרות חייבות במס והן למטרות שאינן חייבות במס. באשר לתשומות "החלפות שכר", קיבל בית המשפט את טענת המערערת כי החלטת המשיב בהשגה קודמת יצרה קביעה כי תשומות אלו שימשו למטרות עסקיות בלבד ועל כן יש להתיר את ניכוי מס התשומות המלא ממועד ההחלטה ועד לשינוי עמדתו של המשיב. בתקופה שקדמה להחלטה קבע בית המשפט כי יש לנכות רק רבע ממס התשומות. לבסוף, באשר לתשומות להשכרת משרדים, החזיר בית המשפט סוגיה זו לשלב ההתנגדות להמשך בירור. המערער חויב לשלם סכום מתון של הוצאות משפט למשיב.