ת"פ 3661-01-15

תקציר

הכרעת הדין דנה במהימנות זיהויים של שני נאשמים כמבצעי עבירות אלימות. הדיון נסוב סביב עדותו של עד מפליל וסתירותיה, משקל גרסתו והחיזוקים הדרושים כדי שהודעתו תיחשב לראיה מהימנה. הודעתו של העד במשטרה סיבכה את הנאשמים בהשלכת בקבוקי תבערה במהלך הפרת סדר, אך עדותו בבית המשפט סתרה את עדותו הקודמת. השופט בוחן בהרחבה את הסתירות בגרסאות העד לגבי מיקום ועיתוי האירוע, ומוצא אותן בלתי אמינות. השופט אינו חש בנוח לפצל את עדותו של העד ולקבל רק את הפללת הנאשמים ללא הפרטים התומכים. יתר על כן, השופט מצביע על טענתו הבלתי סבירה של העד כי זכר רשימה ארוכה של שמות ואירועים וחוזר עליה בדיוק בשתי חקירות נפרדות. התביעה מנסה לחזק את דברי העד בראיות אחרות, אך השופט אינו משוכנע כי די בחיזוקים אלה. על רקע סתירות וספקות סביב עדותו של העד והיעדר חיזוקים משכנעים, השופט פוסק לטובת הנאשמים, תוך שהוא מציין ספק סביר סביב מעורבותם באירוע הנטען. הכרעת הדין מסתיימת בזיכוי שני הנאשמים מהעבירות המוזכרות בכתב האישום.