LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 753/19

החלטה עליון

📋
מספר הליך753/19
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך7 בפברואר 2019
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםבנימין עזרא נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםא' חיות

תקציר

ניתוח משפטי של פסיקה: העברת סמכות שיפוט בתיקי איומים על פי החוק הישראלי מבוא: תיק זה עוסק בבקשה להעברת הליך פלילי בגין איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. סוגיית הליבה נסובה סביב השאלה האם הדיון צריך להישאר בבית המשפט שנקבע בתחילה או להעבירו לסמכות שיפוט אחרת מטעמי צדק והגינות. עקרונות משפטיים: 1. סמכות שיפוטית ומקום: על-פי סדר הדין הפלילי הישראלי, מקום הדיון בתיק תואם בדרך כלל את המקום שבו בוצעה העבירה או את מקום מגוריו של הנאשם. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה), התשמ"ב-1982, מעניק לבתי המשפט שיקול דעת להעביר הליכים לשיקולי הגינות, נוחות או צדק. שיקול דעת זה נועד למנוע דעות קדומות פוטנציאליות ולהבטיח את זכותו של הנאשם למשפט הוגן. 2. הזכות למשפט הוגן ולעמידה של צדק: בית המשפט העליון ובתי משפט השלום הדגישו כי טוהר ההליכים השיפוטיים ואמון הציבור מחייבים כי התיקים יתנהלו בתחומי שיפוט הממזערים תפיסות של משוא פנים או דעה קדומה. העיקרון הנגזר מהפסיקה (למשל, בג"ץ 6547/90 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל) מדגיש את החשיבות של שמירה על אמון הציבור והוגנותו בהליכים משפטיים. 3. שיקולים להעברה: בבואם להחליט אם להעביר, בתי המשפט שוקלים: - מיקום הנאשם. - המקום בו בוצעה העבירה. - נוחות העדים. - חששות לגבי מראית עין של הוגנות וחוסר משוא פנים. - זכותו של הנאשם למשפט הוגן, כולל ייצוג משפטי יעיל. חידושים ועקרונות משפטיים במקרה הנוכחי: א. הפעלת שיקול דעת המבוסס על הגינות: החלטת בית המשפט להעביר את התיק לבית משפט השלום ברחובות ממחישה את הפעלת סמכויות שיקול הדעת שמטרתן לקדם את מראית העין של הצדק. בית המשפט מכיר בכך שמקום מגוריו של הנאשם והקרבה של המקום החדש למיקומו תומכים בעקרונות ההגינות והנוחות, ועולים בקנה אחד עם הפסיקה המודרנית המדגישה את חשיבות הנגישות לצדק. ב. איזון בין האינטרסים של המדינה לבין הזכות למשפט הוגן: בעוד שמקום השיפוט הראשוני היה מתאים על פי עקרון הסמכות הטריטוריאלית, בית המשפט מכיר בכך שהאינטרסים של הנאשם ועשיית הצדק עשויים לחייב שינוי. הדבר משקף גישה מורכבת המאזנת בין חוקיות פרוצדורלית לבין הוגנות מהותית, לפיה כללים פרוצדורליים מיושמים בגמישות לאור נסיבות ספציפיות. מסקנות משפטיות: החלטת בית המשפט עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים מבוססים המדגישים העברת שיקול דעת למען הוגנות, הימנעות מדעות קדומות ושמירה על זכותו של הנאשם למשפט נגיש ונטול פניות. ההעברה מוצדקת על פי החוקים ועקרונות הפסיקה שנותנים עדיפות לשלמות ההליכים המשפטיים. ההכרה המפורשת של בית המשפט בכך שההעברה משרתת את "שיקולי מראית הצדק" מעידה על דבקות בסטנדרטים משפטיים מתפתחים התומכים הן בהגינות פרוצדורלית והן באמון הציבור ברשות השופטת. תקציר: מקרה זה מדגים את היישום החדשני של סמכות שיקול דעת כדי להקל על הצדק, תוך התחשבות בשיקולים מרחביים, פרוצדורליים והוגנות. הוא מדגיש את העיקרון המשפטי שהחלטות מקום אינן מכניות בלבד אלא מעוצבות על ידי סטנדרטים רחבים יותר מוכווני צדק, תוך שימת דגש על גמישות והוגנות בהליכים פליליים.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

בש"פ 753/19 בנימין עזרא נ' מדינת ישראל, עליון (7.2.2019)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית