ע"פ 70059/04

תקציר

המערערים, מיכאל קטשווילי ומאיר דבוש, היו עובדי בנימין רביזאדה, שעסק בניכיון שיקים ובהלוואות בריבית. לאחר מעצרו של רביזאדה בגין מעילה, הוציאו המערערים מסמכים ממשרדיו כדי להסתירם מהמשטרה. קטשווילי הואשם גם בסעיפים רבים של זיוף ומרמה בגין חלקו בחתימה והפקדה של צ'קים. אלה כללו הן המחאות בנקאיות שנמשכו מבנק המסחר, והן המחאות פרטיות שהונפקו בהוראת אילן אבזמיל. בית משפט קמא הרשיע את שני המערערים בשיבוש הליכי משפט ואת קטשווילי בעבירות זיוף ומרמה. המערערים ערערו על פסקי דין אלה. השופטים דחו את הערעורים, ולא מצאו כל הצדקה לטענות המערערים. באשר לאישום של שיבוש הליכי משפט, קבע בית המשפט כי פעולות העלמת המסמכים של המערערים נועדו לשבש את חקירת המשטרה. באשר לאישומי הזיוף וההונאה נגד קטשווילי, קבע בית המשפט כי חתימתו על השיקים לא התבססה על סמכות חוקית כלשהי ומהווה זיוף. בית המשפט דחה גם את טענותיו של קטשווילי בדבר היסוד הנפשי של העבירה, וקבע כי מעשיו היו מכוונים ומכוונים להונות את הבנק. יתר על כן, בית המשפט קבע כי חתימות האישור על גבי השיקים היו חלק בלתי נפרד מתרמית, וטענתו של קטשווילי כי לא קיבל דבר מפקידי הבנק אינה רלוונטית, שכן ה"דבר" שהתקבל יכול להיטיב גם עם צד שלישי. השופטים אישרו את ההרשעות ואת גזרי הדין, וקבעו כי אין צורך בהתערבות. השופט ברלינר הציע התערבות מינימלית על ידי חפיפה חלקית של עונשי המאסר בעבירות השונות. השופט שייצר הדגיש כי על הצעירים להיזהר מליפול למלכודות פליליות וללמוד ממצבים כאלה. לפיכך, הערעור נדחה פה אחד.