ת"א 2070/99

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין רוכשי הדירות לבין הקבלן המוכר הנובע מליקויי בנייה בדירה הנרכשת. הרוכשים טענו כי קיימים ליקויי בנייה שונים בדירה ולכן הגישו תביעה נגד המוכר ומנהלו, בדרישה לחייבם לפצות אותם בגין עלות תיקון הליקויים, ונזקים נוספים הכוללים עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה, עלויות הובלה והוצאות דיור חלופי. עוד ביקשו הרוכשים מבית המשפט להורות לנתבעים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. הסוגיות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו: 1. האם יש לחייב את המוכר-קבלן בתשלום פיצויים בגין נזקים "תוצאתיים" בנוסף לעלות תיקון ליקויי הבנייה, מה גם שהקונים מכרו את הדירה לצד שלישי ולא הייתה ודאות שהתיקונים יבוצעו, ולכן לא ייגרמו נזקים "תוצאתיים" לקונים. 2. האם תוספת המע"מ על עלות התיקונים היא חלק בלתי נפרד מהעלות או נזק "תוצאתי", ולפיכך האם יש לכלול אותו בפיצוי. 3. היקף הערבות האישית הניתנת על ידי מנהל החברה המוכרת-קבלנית. 4. בקשת הרוכשים להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט קבע כי על המוכר לשלם את עלות תיקון הליקויים, כולל מע"מ, המחושבת לפי העלות לקונים. סכום זה צריך להיות צמוד למדד תשומות הבנייה למגורים ממועד חוות דעת המומחה ועד לפירעון. כמו כן הורה בית המשפט למוכר לשלם פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין. באשר לנזקים "תוצאתיים", קבע בית המשפט כי אלה לא הוכחו, ומכירת הדירה לצד שלישי על ידי הרוכשים גרמה לכך שלא יוכלו לתבוע אותם. בנוסף, מצא בית המשפט כי מנהל החברה הקבלנית המוכרת העמיד ערבות אישית לחובות החברה, ולפיכך הורה לו לשלם את הסכומים הנ"ל ביחד ולחוד עם החברה, בכפוף להוראות חוק הערבות. לבסוף, פסק בית המשפט לרוכשים הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, שניהם סכומים הצמודים למדד המחירים לצרכן הכללי ונושאים ריבית מיום פסק הדין.