עת"מ 58102-04-21

תקציר

פסק הדין דן בהקצאת קרקעות על ידי הרשויות המקומיות ובכללי המשפט המנהלי המסדירים הליך זה. היא מדגישה את הצורך בשקיפות, הוגנות ושוויון בהחלטות על הקצאת קרקעות. השופט מציין כי הקצאת הקרקע המדוברת לא עמדה בהליך הנדרש, והיוותה מעשה בלתי חוקי. הם מדגישים כי הנוהל, המבטיח את פעולתה התקינה של הרשות המקומית, חייב להינקט ללא יוצא מן הכלל, לרבות להקצאות זמניות או דחופות. טענות המשיבים כי העתירה היא תיאורטית, כי העותר גרם לעיכובים, או כי יש צורך בבית כנסת נוסף בשכונה, אינן נחשבות כסיבות מוצדקות לסטות מההליך. השופט מדגיש את חשיבות ההקפדה על עקרונות המשפט המנהלי, במיוחד בעת הקצאת משאבים ציבוריים. אין להתיר הקצאה בלתי חוקית של קרקע, במקרה זה, להקמת בית כנסת, גם אם קיים צורך ממשי בכך. מצופה מהעירייה להקפיד על משאבי ציבור ולפעול על פי הנוהל שנקבע, המבטיח הקצאת קרקע מיטבית תוך התחשבות בצרכים המגוונים של התושבים. לפיכך, העתירה מתקבלת, והעירייה נדרשת להפסיק את השימוש הבלתי חוקי בנכס. השופט פוסק גם בהיבטים הכספיים, ופוסק לעותר 25,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין, שישולמו על ידי העירייה, ואילו המשיבות 2 ו-3 יישאו ב-10,000 ₪ כל אחת. השימוש בנכס חייב להיפסק תוך חודשיים מיום מתן פסק הדין.