ת"א 3060/08

תקציר

חוק שירותי הכבאות מסמיך את רשות הכבאות התובעת לדאוג לכיבוי ומניעת שריפות ולהציל חיים ורכוש בתחום שיפוטה. החוק מחייב את רשות הכבאות לתאם את כל הסידורים הדרושים למניעה וכיבוי אש ולפקח על ציוד כיבוי אש במוסדות. הרשות רשאית לגבות תשלום עבור שירותיה על פי תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים). האוניברסיטה הנתבעת ערערה על בדיקת הציוד השנתית של רשות הכבאות, וטענה כי היא אינה מחויבת על פי התקנות ולכן אינה צריכה להיות כרוכה בתשלום. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבדיקות עלו בקנה אחד עם תכלית החוק וכללו הן ציוד כיבוי אש והן ציוד למניעת שריפות. עוד הובהר כי חובת רשות הכבאות לפקח על ציוד משתרעת מעבר לפיקוח גרידא וכוללת פיקוח על תעודות תקינות. יתר על כן, בית המשפט פירש את החוק והתקנות כביכול, והגיע למסקנה כי בדיקת הציוד צריכה להתבצע מדי שנה. באשר לסיווגה של האגרה, הסכים בית המשפט עם פסקי דין קודמים שקבעו אותה כתשלום מסוג אגרה, במנותק מעלות הבדיקה בפועל, ובהתבסס על השטח הנבדק. בית המשפט דחה את טענת האוניברסיטה כי התשלום צריך לחול רק על מבני הוראה, שכן היא לא הוכחה דיה וחסרת היגיון, במיוחד בהתחשב בסיכוני האש באזורים שאינם הוראה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת האוניברסיטה כי האגרה אינה חוקית שכן היא הוטלה בגין שירות חובה, והדגיש כי לא ניתן להתנות את חובות רשות הכבאות בשיקול דעתו של הנתבע. בעקבות זאת פסק בית המשפט לטובת רשות הכבאות, והורה לאוניברסיטה לשלם 465,304 שקל, בתוספת ריבית והוצאות משפט.