LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ברע"פ 70284-02-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך70284-02-26
📂
סוג הליךברע"פ
📅
תאריך25 במרץ 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםסלים עואודה נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםדפנה ברק-ארז

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בתיק ברע"פ 70284-02-26, המבוסס על עקרונות המשפט הפלילי והדיוני כפי שהשתקפו בהחלטת כבוד השופטת דפנה ברק-ארז: ### 1. מבוא: מעמד הנאשם לאחר הרשעה ("גלגול שלישי") ההחלטה מדגישה עיקרון משפטי יסודי: **שינוי במעמדו הדיוני של נאשם**. לאחר הרשעתו של המבקש, עובר מרכז הכובד מחזקת החפות אל עבר השלב שבין הרשעה לגזירת הדין. במצב זה, מוסד המעצר (גם בפיקוח אלקטרוני) אינו עוד אמצעי להבטחת הליך תקין בלבד, אלא כפוף לאינטרס הציבורי ולמידת המסוכנות המוכחת. בתי המשפט נוקטים גישה מחמירה יותר כלפי נאשמים מורשעים, וזכותם להקלה בתנאים מצומצמת בהשוואה לנאשם שטרם הורשע. ### 2. עקרון ההדרגתיות (Gradualism) ככלי לאיזון אינטרסים החידוש או "הקו המנחה" המסתמן בהחלטה זו הוא החלת **עקרון ההדרגתיות** בהפגת תנאי מעצר. בית המשפט המחוזי, ובעקבותיו בית המשפט העליון, דחו את גישת "הכל או כלום" שאימץ בית משפט השלום. * **היישום:** המערכת המשפטית העדיפה צעדים מדודים: הסרת הפיקוח האלקטרוני (צעד משמעותי לרווחת הנאשם) לצד שמירה על מקום המעצר המקורי ואי-מתן אישורי עבודה. * **הרציונל:** הדרגתיות מאפשרת לערכאה השיפוטית לבחון את השתלבות הנאשם ואת התנהגותו (ובפרט לאור עבר של הפרת תנאים) מבלי לסכן את שלום הציבור באופן בלתי הפיך. ### 3. משקל תסקיר שירות המבחן אל מול שיקולי המדיניות ההחלטה משקפת את האיזון העדין שעל בית המשפט לבצע: * **המלצות שירות המבחן:** למרות שתסקיר שירות המבחן היה חיובי והצביע על "פחיתת מסוכנות", בית המשפט העליון הבהיר כי התסקיר הוא **כלי עזר בלבד** ואינו מחייב את הערכאה השיפוטית. * **שיקולי מדיניות:** בית המשפט נתן משקל מכריע לעובדה שהעבירה (החזקת נשק) בוצעה בבית ההורים – המקום בו ביקש המבקש לרצות את מעצרו. קיומה של "זיקה גיאוגרפית" בין זירת העבירה למקום החלופה מהווה שיקול לחומרה, גם אם המבקש מציג תהליך שיקומי. ### 4. אמת המידה להתערבות ב"גלגול שלישי" החלטת השופטת ברק-ארז מחדדת את ההלכה הפסוקה לגבי רשות ערעור בגלגול שלישי: * **מבחן העקרוניות:** רשות ערעור לא תינתן אלא בשאלות בעלות חשיבות עקרונית או ציבורית רחבה. * **מבחן האינדיבידואליות:** כאשר מדובר בטענות הנוגעות לנסיבותיו הספציפיות של נאשם, המערכת המשפטית ממעטת להתערב בהחלטות שתי הערכאות הקודמות, כל עוד האיזון שנערך אינו "בלתי סביר באופן קיצוני" או "בלתי מידתי". ### סיכום ההחלטה מהווה ביטוי למדיניות המשפטית הנוכחית של בתי המשפט בישראל, הדוגלת ב**ריסון בהקלת תנאי מעצר** לנאשמים מורשעים, תוך העדפת "בדיקה הדרגתית" של מסוכנות על פני אמון מוחלט בתהליכים שיקומיים בשלב הטרום-גזרי. השופטת ברק-ארז מאשרת הלכה למעשה כי זכות הנאשם לחופש עיסוק או למגורים בבית הוריו נסוגה בפני הצורך להגן על הציבור, בפרט בעבירות נשק, כל עוד לא הוכח כי השינוי בנסיבות מאיין את המסוכנות באופן מוחלט.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ברע"פ 70284-02-26 סלים עואודה נ. מדינת ישראל, עליון (25.3.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית