בד"מ 122/20

תקציר

פסק הדין דן בחומרת הפרת חובת האמונים של עורך דין כלפי לקוחו, תוך הדגשת חשיבות הנאמנות והאמון ביחסי עורך דין-לקוח. מעשיו של הנאשם, שנמצאו בלתי קוהרנטיים ולא משתפים פעולה במהלך המשפט, אופיינו כהפרה חמורה של כללי האתיקה המקצועית, המהווים מעילה. הפגיעה בלקוח ובמקצוע עריכת הדין, יחד עם הסכום הגדול הכרוך בכך והיעדר בירור לגבי מקום הימצאם של הכספים, נחשבו לנסיבות מחמירות. בית המשפט התייחס למקרים קודמים כדי לקבוע את העונש ההולם, וציין כי הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין היא העונש הטיפוסי בעבירות מסוג זה, במיוחד בהיעדר נסיבות חריגות. בהתחשב בעברו המשמעתי של הנאשם – שכלל הרשעות קודמות מרובות בגין עבירות אתיות – ובחומרת העבירה הנוכחית, הגיע בית הדין למסקנה כי מגוון עונשים, לרבות הרחקה לצמיתות, נראים ראויים. לאחר ששקל גורמים מקלים כגון גילו של הנאשם, ותק מקצועי ומצב בריאותי, איזן בית המשפט אותם אל מול הנזק המשמעותי שנגרם והיעדר החרטה. בסופו של דבר החליט בית המשפט להרחיק את עורך הדין מלשכת עורכי הדין, להורות על פיצוי של 20 אלף שקל למתלונן ולהטיל על עורך הדין קנס של 10,000 שקל, שישולם תוך 60 יום. ההרחקה הוקפאה למשך 60 יום כדי לאפשר לעורך הדין להעביר תיקים פעילים. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, כאשר זכות הערעור כדין נותרה בעינה.