ע"א 199/77

תקציר

פסק הדין מתייחס לחובתו של אב לשלם מזונות עבור ילדיו הקטינים לאחר גירושין, ומתמקד בפרט בטיעוני האב נגד תשלום מזונות עבור ילדיו הנמצאים במשמורת אמם בניגוד לרצונו. החלטת בית המשפט מחזקת את העיקרון לפיו טובתם של ילדים קטינים קודמת, במיוחד כאשר משמורתם נקבעת בהחלטה שיפוטית. על פי הדין האישי, אב מחויב בדרך כלל לפרנס את ילדו; עם זאת, חובת האב לשלם מזונות היא זמנית אם הילד מתגורר עם האם בניגוד לצו בית משפט. אבל הפטור הזה אינו מוחלט. בית המשפט הבהיר כי סעיף 3(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) אינו מתכוון לשנות את הדין האישי המהותי הנוגע למזונות, אלא משלים אותו. במקרה זה, הפטור של האב מתשלום מזונות בשל מגורי ילדיו אצל האם אינו פוטר אותו מחובתו הבסיסית על פי הדין האישי. יש להימנע משלילת מזונות קטינים אלא אם קיימות נסיבות חריגות. נוכח אילוציה הכספיים של האם ועדותו הבלתי מהימנה של האב, לצד טובת הילדים, קבע בית המשפט כי על האב לשלם מזונות עבור בתו הקטינה. לפיכך נדחה הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך קיום חובת האב במזונות המשפחה.