ע"ע 26706-05-11

תקציר

בפסק דין זה דחה בית הדין הארצי לעבודה את תביעותיה של המערערת לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת, בקובעו כי המערערת התפטרה ולא פוטרה. בית הדין לא מצא הרעה משמעותית בתנאי עבודתו של המערער בתקופה הנטענת שיש בה כדי לזכות אותו בפיצוי כאמור לפי חוק פיצויי פיטורים, חרף טענותיו לאי תשלום בגין שעות נוספות והעתקה למחסן. גרסתו של המערער לאירועים, לרבות היעדרותו מהעבודה וניסיונותיו הכושלים להתפטר בפיצויי פיטורים, לא נתמכה בראיות, המצביעות על היעדר קשר סיבתי בין התפטרותו לבין הרעה לכאורה בתנאי העבודה. החברה הציעה בעבר להחזירו כנהג אם יחזור לנוכחות סדירה, אך המערער סירב, ובכך חיזק את המסקנה כי ביקש ליצור עילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. לעניין דמי הבראה, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי כי המערערת שולמה כדין עבור כל שנת 2008 וזכאית לסכום יחסי עבור שנת 2009. החברה חויבה לשלם יתרה עבור ימי הבראה אלה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה נדרשים. בסופו של דבר, הערעור נדחה תוך שהמערערת נדרשה לכסות את הוצאות עורכי הדין של החברה בגין ההליך.