רע"א 54414-09-16

תקציר

בית משפט השלום בירושלים הכריע לטובת בקשת המוסד הבנקאי המשיב למתן צווי עיקול זמניים כנגד המבקשים, שהיו לקוחות הבנק וכללו מספר חברות ללא תנועה, בעל המניות והמנהל היחיד שלהן (המבקש מס' 5) ואנשים קשורים נוספים. ההחלטה עסקה בעיקר בתביעות הנוגעות למספר שיקים על סך 300,000 ₪, שיק על סך 580,000 ₪ ושטר חוב על סך 560,000 ₪. המבקשים ביקשו לערער על החלטה זו, אך הבקשה נדחתה. בית המשפט מצא כי טענות המשיב לא התבססו על שטרות בלבד, אלא התייחסו גם לעשיית עושר ולא במשפט, וטיעוני המבקשים התעלמו מהיבטים אחרים של החלטת בית משפט קמא. גם בית משפט קמא התייחס כראוי לטענת המרמה, והימנעותם של המבקשים מלספק הבהרות תמכה בעמדת המשיב. זאת ועוד, המשיב עמד בקריטריונים לסעד זמני, לרבות קיומה של עילת תביעה חמורה והסיכון לעיכוב ביצוע ללא הסעד. גם מאזן הנוחות נטה לטובת המשיב, והמבקשים לא פירטו די הצורך כל נטל בלתי סביר המוטל עליהם. מאחר שהמשיבה עמדה בדרישות לסעד זמני, לא ראתה ערכאת הערעור עילה להתערב בהחלטה, במיוחד בהיותה צו ביניים. המבקשים שמרו לעצמם את הזכות לחזור לבית משפט קמא לבחינה מחודשת על סמך עובדות חדשות או שינויי נסיבות.