ה"פ 64975-09-16

תקציר

המקרה ואח' נ' מדינת ישראל ואח' סובבים סביב סכסוך ארוך שנים הנוגע לחלקת אדמה גדולה בצפון תל אביב, המכונה מגרש 204 בגוש 6896, ולשכר הטרחה המגיע למנהליה. הקרקע, בשווי מאות מיליוני שקלים, נמצאת בבעלות משותפת של אלפי בעלים פרטיים ומדינת ישראל. המנהלים הנוכחיים, שמונו ב-2009, ביקשו מבית המשפט הנחיות בשני נושאים עיקריים. ראשית, הם ביקשו הבהרות האם המדינה, שבבעלותה מחצית מהקרקע, חייבת לשלם להם דמי שכירות, המוערכים בכ-348 מיליון שקל. שנית, הם ביקשו לקבוע אם הבעלים הפרטיים צריכים לשאת במיסים וההיטלים החלים על העברת זכויות למנהלים כדמי שכירות. בנוסף, ביקשו המנהלים לפסוק האם יש לשלם את שכר טרחתם במקרקעין או בכסף. השופט יעקב שקד דחה את טענת המנהלים כי המדינה אחראית לתשלום דמי שכירות על חלקה בקרקע. ההחלטה התבססה על פרשנות הסכמים קודמים והנסיבות הסובבות אותם. השופט קבע כי המדינה לא נטלה על עצמה כל התחייבות כספית כזו בהסכמים וכי הנסיבות אינן מצדיקות הטלת אגרות על המדינה בגין הזכויות שקיבלה. כמו כן, השופט קבע כי הבעלים הפרטיים אינם אחראים לתשלום המסים וההיטלים על הזכויות המועברות למנהלים. המנהלים היו אמורים לשאת בהאשמות אלה, כפי שהיה נהוג עם המנהלים הקודמים. החלטה זו התבססה על היגיון, החלטות קודמות והתנהלות קודמת של המנהלים. השופט גם דחה את בקשת המנהלים לקבל את שכר טרחתם ביחידות דיור "נטו", כלומר שהמסים כבר שולמו. במקום זאת, המנהלים היו אמורים לקבל את חלקם ב-4.75% מהקרקע "ברוטו", מה שאומר שהם אחראים לתשלום המסים וההיטלים. בנוסף, קבע בית המשפט כי אין מקום להפחית את דמי הניהול, שנקבעו לפני עשרות שנים, למרות טענות להפחתה בשל העלייה המשמעותית בערכי הנדל"ן. השופטת נימקה את החלטתה בכך שהמנהלים פעלו על בסיס שכר הטרחה הזה במשך למעלה מעשור והפחתתו רטרואקטיבית תהיה בלתי הוגנת. לבסוף הורה השופט למנהלים לשלם למדינה הוצאות משפט בסך 120 אלף שקל, בעוד שלא ניתן צו להוצאות בין המנהלים לבעלים הפרטיים. ההחלטה נועדה להבהיר את המחלוקת ארוכת השנים ולפתור את הסוגיות המורכבות סביב ניהול הקרקע.