תמ"ש 30883-03-24

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת התובעים להכיר באימהות על בסיס זיקה גנטית, ללא צורך בהליכים נוספים, בעניינם של זוג הטרוסקסואלי שהשתמש באם פונדקאית כדי לשאת את ילדם הגנטי. השופט קבע כי החוק הישראלי מכיר בהורות באמצעות ארבע יסודות, כאשר הקריטריון העיקרי הוא זיקה גנטית. מאחר שחוקי המדינה בה התקיימה הפונדקאות אינם מכירים בקשר הורי כלשהו בין האם הפונדקאית לילד, ובהינתן שהאם הפונדקאית ויתרה על זכויותיה, השופט לא ראה סיבה לנתק קשר שאינו קיים. השופטת הדגישה את המסע המפרך שנאלצו בני הזוג לעבור כדי להביא לעולם את ילדם הגנטי וקבעה כי ההכרה המשפטית בהורות שלהם צריכה להיות נטולת מאמץ ככל האפשר. כמו כן, השופטת הצביעה על חוסר השוויון בדרישות החוק להכרה באבהות לעומת יולדות במקרים כאלה ועל היעדר הצדקה להחלת כללים שונים על הליכי פונדקאות בחו"ל לעומת בישראל. השופטת חותרת גם להלימה בין המצב המשפטי למצב העובדתי, שכן התובעת היא אמו הגנטית של הילד. גם התייחסות המדינה להמלצות למתן צווי הורות לא נחשבה מחייבת, והשופטת ציינה את התפתחות עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה. לבסוף, פסק הדין התיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.