ת"א 49300-03-22

תקציר

השאלה המרכזית במקרה דנן היא האם מסמך שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת מס' 1 מהווה הסכם מחייב מבחינה משפטית. התובעים, תשובה אברהם ובניו בע"מ ויצחק תשובה אחזקות בע"מ, טוענים כי המסמך מהווה הסכם סופי וספציפי שאושר על ידי הנתבעת מס' 1, האגודה השיתופית להתיישבות פועלים. מנגד, טוענת הנתבעת מס' 1 כי המסמך הינו הסכם מקדים בלתי מחייב. המסמך המדובר, שכותרתו "הנדון: הצעה לרכישת זכויותיך", מתאר את התנאים של עסקת נדל"ן פוטנציאלית. ההסכם נחתם על ידי הצדדים ביום 7.7.2021 וקובע כי הוא כפוף לאישור האסיפה הכללית ולחתימה על הסכם לאחר מכן. התובעים טוענים כי המסמך מהווה חוזה מחייב, ואילו הנתבעים טוענים כי מדובר בשלב ביניים בלבד במשא ומתן. השופט שביט קובע כי מסמך העקרונות אינו משקף את כוונת הצדדים להתקשר בהסכם מחייב. הוא מצביע על לשון המסמך, המכנה אותו "הצעה" ומכפיף אותו לאישורים נוספים ולחתימה על חוזה מפורט. בנוסף, התנהלות הצדדים לפני ואחרי חתימת המסמך מצביעה על כך שהוא לא נחשב כמחייב. התובעים לא מילאו תנאים מסוימים המפורטים במסמך, כגון הפקדת סכום הנקוב בו וביצוע בדיקת נאותות, שלטענת הנתבעים היוותה תנאי מוקדם לעסקה. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי במסמך חסרים פרטים מהותיים מסוימים, לרבות זהות הצדדים, מהות התאגיד המשותף והסדרי המימון. פרטים אלה, הוא טוען, אינם ניתנים להסקה בקלות ומצביעים על חוסר ספציפיות. בסופו של דבר, השופט שביט מגיע למסקנה כי אין לראות במסמך העקרונות הסכם מחייב אלא שלב במשא ומתן. אשר על כן, הוא דוחה את תביעת התובעים ומורה להם לשלם 80,000 ₪ הוצאות לנתבעים 1-5 ו-80,000 ₪ לנתבעת 6. לתובעים ניתנים 30 יום לציית, עם אפשרות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.