סע"ש 34491-07-15

תקציר

התובע, מציל המועסק על ידי עיריית בת ים, טען כי העירייה התנהגה באופן דורסני ופוגעני בהעסקתו, תוך שהיא חושפת אותו להטרדות בלתי פוסקות בשל ניגוד עניינים של הממונים עליו. לטענתו, תנאי עבודתו הפכו לבלתי נסבלים מאז מונה תמיר, המצוי בניגוד עניינים מובנה, למנהל אגף החופים. התובע התייחס גם למקרים ספציפיים של הטרדה, לרבות תלונות סרק, תחנת חילוץ לא ראויה, חובת חתימה על כתב ויתור סודיות והליכים משמעתיים. בנוסף, טען כי פעולות העירייה, לרבות הקמת תחנת חילוץ עזר, פגעו בשמו הטוב ואילצו אותו לצאת לחופשה ללא תשלום. העירייה הנתבעת הכחישה טענות אלה וטענה כי מעשיה היו מוצדקים וננקטו בתום לב. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. בית המשפט קבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענותיו בדבר התנכלות והתעללות, וכי פעולות העירייה בנוגע לתחנת ההצלה ולהליך המשמעתי היו סבירות והתבססו על שיקולים מקצועיים. כמו כן, בית המשפט קבע כי מעשיה של תמיר נופלים בגדר ההגנות המוקנות למפקחים לפי חוק איסור לשון הרע. תביעתו של התובע לפיצוי כספי בגין כך שנאלץ לצאת לחופשה במהלך תיקון תחנת החילוץ נדחתה אף היא, שכן הוא לא הביא כל ראיה להפסד כספי. משכך, דחה בית המשפט את התביעה במלואה והורה לתובע לשלם לעירייה את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין בסך 10,000 ₪ בתוספת ריבית. על פסק דין זה ניתן לערער בבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.