עב"ל 22474-08-12

תקציר

המערערת, שבשנים 1998 ו-1999 נגרמו לה פגיעה בעבודה שהובילה לשיעור נכות מאוחד של 35% ולאחר מכן הוערכה מחדש ל-47.8%, ערערה על החלטת בית הדין האזורי בנוגע לדחיית בקשתם להיוון נוסף ולקצבה מיוחדת. החלטת בית המשפט המחוזי דחתה את טענות המערערת, תוך שהיא מציינת את הפעלת שיקול הדעת הסבירה של המוסד בשלילת היוון ואת אי עמידתו של המערער בדרישת הנכות הצמיתה בשיעור של 75% לקצבה מיוחדת לפי חוק הביטוח הלאומי. עם זאת, בשל נסיבות חריגות, ניתנה למערערים רשות לתקן את הודעת הערעור כך שתכלול טענות נוספות בדבר פרשנות סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי וחישוב נכותם. התיקון נועד לכלול את היישום השגוי לכאורה של החוק על ידי המוסד ואת הערכת חסר של שיעור הנכות הסופי של המערער. ההחלטה מאפשרת למערער להגיש את הודעת הערעור המתוקנת עד ליום 31.7.2013, ולאחר מכן ייקבע התיק לדיון בפני פאנל, כאשר שני הצדדים יקבלו העתק מההחלטה.