ע"ע 1567/04

תקציר

הערעור התקבל באופן חלקי מאחר שבית המשפט מוצא כי המשיבים סבלו מהתנכלויות מצד הממונה על העירייה, והעירייה לא הצליחה למנוע את ההטרדה באופן אפקטיבי או לטפל במקרים. לפיכך חייבת העירייה לשלם לכל משיב פיצוי בסך 40,000 ₪, מופחת מ-50,000 ₪ שנפסקו על ידי בית הדין האזורי. בית המשפט בוחן את חובות העירייה לפי החוק למניעת הטרדה מינית ומוצא כי העירייה אמנם קבעה מנגנונים יעילים להגשת תלונות ולבירורן, ואימצה תקנות מתאימות, אך לא קיימה את חובתה לטפל בתלונות המשיבים ביעילות ולמנוע הטרדה נוספת. המשיבים נתקלו בסביבת עבודה עוינת, ותלונותיהם לא זכו למענה הולם, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי אין לפטור את העירייה מאחריות. עם זאת, הנסיבות אינן מצדיקות את הפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק. בית המשפט מציין את ניסיונותיה של העירייה לטפל בסוגיה, לרבות העברת הממונה ומתן סיוע משפטי למשיבים. בנוסף, פסק הדין אינו מושפע מפיטורי המשיבים בסופו של דבר, שכן לא הוכח קשר בין תלונותיהם על התנכלות לבין סיום העסקתם. בסיכומו של דבר, הערעור מתקבל באופן חלקי, והפיצוי שנפסק מופחת ל-40,000 ₪ למשיב, שישולמו בעשרה תשלומים שווים, אלא אם העירייה כבר שילמה את הסכום הגבוה יותר שקבע בית המשפט המחוזי.