ת"פ 1041/08

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לכתב אישום שהוגש נגד נאשמים רבים שהואשמו בעבירות בנייה ושימוש בקרקע לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 והתקנות הנלוות אליו. הנאשמים טענו כי יש למחוק את כתב האישום בשל פגמים שונים, לרבות ניסוח מעורפל, חוסר פירוט והתיישנות. הם גם טענו להבטחות ממשלתיות להקלה ולסיכון כפול, שכן חלקם הואשמו בעבר במקרה דומה. עם זאת, בית המשפט דחה טענות מקדמיות אלה. נמצא כי כתב האישום כלל פירוט מספק על הקרקע והמבנים המדוברים, על תפקידיו של כל נאשם ועל הבסיס המשפטי לאחריותו. בית המשפט גם חלק על כך שהיה שיהוי מופרז בהגשת כתב האישום או שתקופת ההתיישנות חלפה, וציין כי העבירות התגלו במרץ 2007 וכתב האישום הוגש בתוך שנה. בית המשפט הכיר בטענות הנאשמים בדבר הבטחות שלטוניות, אך לא פירט את זהות המבטיחים וקבע כי יש להתייחס לטענות אלה במהלך המשפט. באשר לטענת המסוכנות הכפולה, טען בית המשפט כי כתב האישום הקודם נמחק ואינו שולל את כתב האישום הנוכחי. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא נפלו פגמים בכתב האישום המצדיקים את דחייתם וקבע מועד לתגובת הנאשמים לאישומים. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, והעתקים ממנו היו אמורים להימסר להם על ידי המזכירות.