רע"א 794/14

תקציר

בית הדין ליישוב תביעות (CRT) בניו יורק דן בתביעה בנוגע לחשבונות בנק בבעלות קורבנות שואה. המבקש, שנפסק לו סכום נכבד, נמנע מלגלות את קיומם של צאצאים אחרים של הקורבנות. מספר שנים לאחר מכן פנו הצאצאים ל-CRT ודרשו את חלקם במענק. הערכאות הנמוכות יותר פסקו לטובת הצאצאים, והובילו את המבקש לערער לבית המשפט המחוזי. המחלוקת העיקרית הייתה האם הצהרת המבקש מהווה חוזה לטובת צד שלישי, אותה הכחיש המבקש. עם זאת, בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי ההצהרה אכן מרמזת על כוונה לחלוק את המענק עם המשיבים, ובכך ליצור חוזה לטובת צד שלישי. בית המשפט הסתמך גם על יסודות נוספים, כגון עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה, כדי לבסס את חבותו של המבקש. מאחר שהחלטת בית המשפט המחוזי הייתה מבוססת היטב ויסודות משפטיים חלופיים הצדיקו את הטענה, בקשת רשות הערעור נדחתה. המבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה על יסוד מחלוקת עובדתית, ונסיבות המקרה לא הצדיקו ערעור נוסף.