רע"א 3930/14

תקציר

בפסק דין זה נדחית הבקשה לערער על החלטה המעבירה דיון משפטי מבית הדין המחוזי לבית הדין לעבודה. לב העניין נעוץ בניואנסים פרוצדורליים ושיפוטיים. גישתו הפרוצדורלית של המבקש מוטלת בספק, שכן ערעור בזכות היה צריך להיות מוגש במקום בקשת רשות ערעור, החלה כאשר מועברים דיונים בין בתי משפט שסמכויותיהם אינן קבועות בחוקי בתי המשפט הכלליים. לגופו של עניין, השאלה אם קיומם של יחסי עובד-מעביד שנוי במחלוקת – עניין המצוי בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה – מנחה החלטה זו. פסק הדין מדגיש כי כל עילת תביעה הנובעת ממערכת יחסים כזו, לרבות תביעות לפי חוק עוולות מסחריות, מצויה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה בלבד. יתר על כן, ההחלטה מרמזת על ספקות באשר לשאלה האם ניתן להעביר דיון באופן חלקי לבית משפט אחר, כאשר מעיון בפסיקה עולה כי הדבר אינו מותר בדרך כלל. בסופו של דבר, כל מחלוקת עובדתית סביב מערכת היחסים הנדונה חייבת להיפתר על ידי בית הדין לעבודה, ובכך לחזק את תפקידו הסמכותי. בקשת רשות הערעור נדחית על הסף; מכאן, שאין צורך לעכב הליכים או להורות על הוצאות, נוכח הטעות הפרוצדורלית של המבקש.