בש"א 13508/04

תקציר

המשיב נפגע בתאונת דרכים ותבע את המבקשים לפיצויים. בית המשפט מינה את פרופ' אפרים בנטל כמומחה להערכת מוגבלותה. פרופ' בנטל בדק את המשיבה פעמיים והפנה אותה לטיפול פסיכולוג. המשיב עבר כ-20 טיפולים ממאי 2002 ועד אפריל 2003. פרופ' בנטל התכוון לבדוק את המשיבה שוב לאחר הטיפולים הפסיכולוגיים שעברה, אך לא עשה כן. תחת זאת, הוא הסתמך על דו"ח הפסיכולוג ועל בדיקותיו הקודמות כדי להגיע למסקנה כי למשיב יש נכות פסיכיאטרית לצמיתות בשיעור של 30%. בבית המשפט התברר כי פרופ' בנטל בדק את המשיבה באופן פרטי והעניק לה טיפול רפואי מתוך אמונה שהיא מטופלת שלו. הוא גם השמיט עובדה זו ואחרות מחוות דעתו. המבקשים ביקשו לפסול את המומחה ואת חוות דעתו, לה התנגד המשיב. השופטת קבעה כי הימנעותו של פרופ' בנטל מלבדוק את המשיבה לאחר טיפוליה הפסיכולוגיים, כמו גם הסתמכותו על ממצאים חלקיים, היוו פגם היורד לשורשו של עניין. חוות הדעת של המומחה נפסלה, ומומחה אחר מונה לתת חוות דעת לגבי מצבו הנפשי של המשיב. המבקשים חויבו לשאת בהוצאותיו של המומחה החדש, שכן הנסיבות לא היו באשמת המשיב. התיק נקבע למשפט בספטמבר 2005 כדי לקבוע את המשך ההליכים.