ת"א 47989-09-19

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בטענה כי האחרון נטש את הדירה שהשכירו לו, עבר להתגורר בנהריה והעביר את הדירה לאדם אחר. הנתבעת טענה כי לא נטשה את הדירה והציגה ראיות למשבר ביחסיה עם בן זוגה, מהן משתמע כי היעדרותה מהדירה הייתה זמנית. השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי התובע לא הביא ראיות חדשות לכך שהנתבע חדל להתגורר בדירה, וזו דרישה להוכחת נטישה. יתר על כן, גם הטענה כי הנתבע העביר את הדירה לאדם אחר נדחתה משום שמקום מגוריו של הנתבע בדירה היה עובדה ידועה ונשפט בעבר. כך גם לגבי הטענות בדבר הפרות נוספות של הסכם השכירות. ככלל, קבעה השופטת כי טענת התובע משוללת כל יסוד וניסיון להטריד את הנתבעים. לפיכך חויב התובע לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.