ת"פ 42184-11-22

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של אישומי שוד בדרגות חומרה שונות ואלימות. השופט היה צריך להחליט על עונש הולם לכל אישום, תוך איזון בין שיקולי הקלה וחומרה. בגין ארבעת סעיפי האישום הראשונים, שבוצעו תוך פרק זמן קצר והציגו קשר הדוק, קבע השופט טווח ענישה של 58 חודשים עד 7.5 שנות מאסר. עבירות אלה היו מתוכננות, היו כרוכות ברמה מסוימת של אלימות וגרמו נזק למספר רב של קורבנות. הנזק לרכוש לא היה משמעותי. תפקידו של הנאשם לא היה דומיננטי בכל האירועים, אך הוא לא הפחית באופן משמעותי את אשמתו. השופט שקל פסקי דין קודמים בעבירות דומות, שנפלו בדרך כלל בטווח שבין 30 ל-60 חודשי מאסר. לגבי האישום החמישי, שהיה חמור פחות ובוצע כמעט חודש לאחר מכן, קבע השופט טווח ענישה נפרד של 10 עד 22 חודשים. בהתחשב בהודאתו המוקדמת של הנאשם, בלקיחת אחריות, בנסיבותיו האישיות העגומות ובעברו הפלילי, החליט השופט על עונש כולל: 1) מאסר של חמש שנים וחצי, 2) תשעה חודשי מאסר על תנאי, אלא אם כן הנאשם יעבור עבירות מסוימות בתוך שלוש שנים מיום שחרורו, 3) שישה חודשי מאסר על תנאי אלא אם כן יבצע הנאשם עבירות מסוימות בתוך שלוש שנים מיום שחרורו, ו-4) פיצוי בסך 5,000 ₪ שישולם לנפגעים. העונש הכולל נקבע בקצה העליון של טווח הענישה בשל עברו הפלילי של הנאשם, אם כי הוא לא נחשב למכביד יתר על המידה. עוד קבעה השופטת כי על התביעה ליידע את הנפגעים על זכותם לפיצויים.