ע"א 10281/09

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פרי סכסוך ארוך שנים בין חוכר פרטי של חלקת מקרקעין, המערערת, לבין עיריית מעלות, המשיבה, בנוגע לתשלום דמי שימוש בגין השימוש של העירייה בחלק מהחלקה. המערערת חכרה במקור את החלקה בשנת 2000, אך העירייה השתמשה בחלק ממנה משנת 1999. משהתעוררו מחלוקות בנוגע לדמי השימוש, הגישה המערערת בשנת 2004 תביעה אשר נדחתה מחוסר ראיות מספיקות. עם זאת, השופט ציין כי פסק דין זה אינו מהווה מעשה של בית המשפט, והותיר את המערער חופשי להגיש תביעה נוספת. לאחר מכן הגיש המערער תביעה נוספת, שהובילה לפסק הדין הנוכחי. פסק הדין מתייחס לתקופה שבגינה חייב המשיב לשלם דמי שימוש למערערת. בית משפט קמא פסק כי על המשיב לשלם שכר טרחה מיום 25.9.2000 ועד ליום 30.9.2006. המערערת ערערה על פסק דין זה, וטענה כי על המשיב לשלם אגרות גם עבור התקופה שקדמה ליום 25.9.2000, אשר נדחתה בפסק הדין הקודם, ולחילופין עבור התקופה שמיום הגשת התביעה הקודמת ועד למועד פסק הדין. שופט הערעור מצדד חלקית במערער, בקובעו כי הערתו של פסק הדין הקודם על אי היווצרות מעשה של בית המשפט מתייחסת רק לעניינים שלא הוכרעו לגופם. משכך, עקרון הסופיות עומד בעינו, ופסק הדין הקודם חוסם את תביעת המערערת לדמי שימוש קודם ליום 25.9.2005, מועד פסק הדין הקודם. עם זאת, השופטת מוצאת כי המערערת אכן ביקשה דמי שימוש עד למועד פסק הדין הקודם בכתב תביעתה, ועל כן המשיבה חייבת בתשלום אגרות אלה, בסך 6,650 דולר, עבור התקופה שמיום 5.2.2004 ועד ליום 25.9.2005. סכום זה ישולם בהפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. עוד קובע השופט כי מאחר שהערעור התקבל באופן חלקי בלבד, המשיב ישלם למערער את הוצאות הערעור, המוגבלות ל-6,000 ₪.