פש"ר 9251/06

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנאמן לבטל את הענקת הנכס. בית המשפט מוצא כי המשיב הצליח להוכיח כי החייבים חתמו על חוזה המכר וקיבלו את מלוא התשלום בתום לב. ראשית, טענת המשיב כי החייבים היו זקוקים בדחיפות למזומנים ולכן מכרו את ביתם בשווי שוק נמוך יותר נתמכת בראיות. בית המשפט מקבל כי החתימה על קבלת התשלום לא זויפה והחייבים אכן קיבלו את מלוא התשלום בסך 250,000$. שנית, בית המשפט מכיר בכך שהמחיר החוזי תואם את ערכו המסחרי של הנכס בעת המכירה, בהתחשב בשיפוצים שנעשו על ידי המשיב ובמימוש המהיר של המכירה. שלישית, מצבם הכלכלי של החייבים בעת המכירה היה סביר, ללא חוב מוכח מלבד התביעה לישראל כהן, אותו ניתן היה לפרוע בתמורת המכירה. גם טענת המשיב כי החזיק בשיקים של החייבים בסך 800,000 ₪ ותבע רק 200,000 ₪ לאחר המכירה הכושלת תומכת בתום לבו. בנוסף, בית המשפט דוחה את דרישת הנאמן לתבוע בחזרה מהמשיב סך של 258,340 ₪, שהיו יתרת כספי המשכנתא לאחר פירעון ההלוואה הקודמת של החייב. מהראיות עולה כי המשיב לווה רק את הסכום המדויק הדרוש לכיסוי המשכנתא הקיימת של החייבים ולא שלשל לכיסו כספים עודפים. לפיכך, המשיב אינו נדרש לפרוע סכומים נוספים. הנאמן חויב לשלם למשיב 7,000 ₪ מקופת הכינוס כפיצוי על הוצאותיו המשפטיות.