ה"פ 9026/10

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך בין שני צדדים, יצחק אליה ויצחק שרי-לוי, בנוגע להשכרת מבנה המכונה "קרווילה". שרי-לוי שכרה את הנכס מאליה אך סירבה לפנות אותו, מה שהוביל להליך בוררות. סנגורי בית הדין למקרקעין פסקו לטובת אליה ב-14 במאי 2009, והורו לשרי-לוי לשלם את דמי השכירות כפי שהוסכם. עם זאת, שרי-לוי לא כיבדה את פסק הבוררות. המקרה שלפנינו סובב סביב אישור פסק בוררות זה ובקשה לביטולו. השאלה המרכזית היא האם בקשת הביטול הוגשה בתוך פרק הזמן הנדרש. החוק קובע כי בקשה כאמור תוגש בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הבוררות, או בתוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה על הפסק, לפי המוקדם. המשיבה, אליה, טוענת כי פסק הבוררות נמסר למבקשת, שרי-לוי, בתוך שבוע ממתן פסק הדין, ומכאן משתמע כי בקשת הביטול אכן איחרה. בתוך כך, שרי-לוי טוען כי פסק הבוררות ניתן רק ב-31 בדצמבר 2009, ולכן בקשת הביטול, שהוגשה ב-17 בינואר 2010, הוגשה במועד. בית המשפט בוחן את חומר הראיות ומגיע למסקנה כי פסק הבוררות אכן נמסר לשרי-לוי מוקדם מכפי שהוא טוען, ולכן בקשתו לביטול הוגשה מחוץ לפרק הזמן הנקוב. אשר על כן, בית המשפט דוחה את בקשת הביטול בשל שיהוי ניכר זה. עם זאת, בית המשפט מציין כי פסק הבוררות, כפי שהוצג, נעדר את חתימות הבוררים, כנדרש בחוק. היא מעניקה למשיבים 15 יום להגיש העתק חתום של פסק הבוררות. לבסוף, בית המשפט מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו בעניין זה. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, לרבות רקע המחלוקת, שיקולים פרוצדורליים, הערכת ראיות ופסיקות בית המשפט בנוגע לאישור וביטול פסק הבוררות.