ד"מ 22439-11-23

תקציר

בית הדין מצא כי התובע, מתמחה במשרד עורכי דין, לא קיבל את ההודעות הנדרשות על תנאי העסקתו על פי הדין הישראלי. עם זאת, מאחר שידע בפועל על תנאי עבודתו ולא הייתה כוונה לשלול ממנו את זכויותיו, נדחתה תביעת הפיצויים בגין זה. התובע טען גם לפערי שכר לאחר העלאת שכר המינימום, אך שכרו נותר כשהיה. בית המשפט קיבל טענה זו באופן חלקי והורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 1,435 ₪, כולל הפרשי שכר והפרשות לפנסיה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה ייצג את הפחתת שכרו של התובע ללא הסכמתו. בית הדין דחה את הטענה כי לתובע הוצאו תלושי שכר פיקטיביים או שהנתבעים הפרו את חוזה העסקתו. עוד נמצא כי טענות התובע בדבר קבלת עבודה שאינה משפטית לא הוכחו או חסרות שחר. כמו כן, דחה בית הדין את הטענה כי הנתבעים אינם אחראים כמעסיקיה של התובעת. בסופו של דבר, רוב טענות התובע נדחו, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונמסר להם על זכותם לערער בתוך 15 יום.