ת"א 11075-07-23

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה להקפאת הליכים לפי חוק הבוררות, המחייבת קיומו של הסכם בוררות קודם בין הצדדים כתנאי יסודי. במקרה זה, המבקש, הנתבע, לא הצליח להוכיח כי קיים הסכם כזה בין הצדדים. הנתבעת טענה כי הסכם השכירות כלל סעיף בוררות, אך התובעת הכחישה שראתה או חתמה על סעיף כזה. בית המשפט מצא את עדותו של התובע אמינה, וציין כי הנתבע לא הציג את ההסכם המקורי או ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. נטל ההוכחה היה מוטל על הנתבעים, ואי הוכחת הסכמה ברורה וחד משמעית לבוררות הביאה את בית המשפט לדחות את בקשתם. משכך, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעים לעיכוב הליכים והורה להם לשלם לתובע הוצאות בסך 6,000 ₪. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו הסכמה לבוררות חייבת להיות מפורשת וברורה, במיוחד בהינתן הזכות החוקתית לגישה לערכאות, ומהווה תקדים לדרישת השקיפות ותום הלב ביצירת הסכמי בוררות.