פש"ר 261/97

תקציר

המפרק של ברק א.צ. תעשיות פלסטיקה ושיווק בע"מ ביקש להטיל על מר צבי ברקוביץ, המנהל לשעבר ובעל השליטה בחברה, אחריות אישית לחובות החברה. הבקשה התבססה על מספר טענות, בהן ריקון נכסי החברה וביצוע עסקאות לטובת חברה אחרת שבשליטת ברקוביץ'. ברקוביץ' התנגד לבקשה והעלה מספר נימוקים פרוצדורליים וענייניים לדחייתה. בית המשפט דחה את טענות הסף, וקבע כי הן חסרות שחר, ועבר לבחון את הבקשה לגופה. השאלה המרכזית הייתה האם העברת נכסי החברה לחברה אחרת שבשליטת ברקוביץ, ברק ז.ב., הייתה חוקית. בית המשפט קבע כי לברקוביץ הייתה זכות להפסיק את פעילות החברה, אך לא ניהל את מכירת נכסיה כדין. ניכר היה כי העסקה לא התנהלה בתנאי שוק הוגנים ועלתה כדי עסקה עצמית, שכן ברקוביץ' עמד משני צידי העסקה. יתר על כן, התמורה שניתנה על ידי ברק ז"ב לא הייתה מספקת, ובית המשפט לא השתכנע מהסבריו של ברקוביץ. מהראיות עולה כי המעבר לברק ז"ב נבע מרצונו של ברקוביץ להקדים תרופה למכה את תוצאת פסק הבוררות נגדו ולהגן על נכסיו מפני תביעות פוטנציאליות. למרות שבית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בממצא של ניהול במרמה לפי סעיף 373 לפקודת החברות, הוא הגיע למסקנה כי ברקוביץ ניצל את כוחו שלא כדין ורוקן את נכסי החברה, דבר המצדיק אחריות אישית לפי סעיף 374. בעקבות זאת הורה בית המשפט לברקוביץ וברק ז"ב להשיב ביחד ולחוד את מלוא הסכום שנלקח שלא כדין מברק א.ז., לרבות שווי הציוד הנמכר והעמלות ששולמו לברק ז.ב. כמו כן פסק בית המשפט למפרק הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 65,000 ₪ בתוספת מע"מ.