ת"א 3022/99

תקציר

התובע, מפיץ של החברה הנתבעת, תבע פיצויים בטענה כי הנתבעת לא נתנה לו הודעה מספקת על סיום העבודה ומכשילה את מכירת זכויות ההפצה שלו. בחוזה הכתוב בין הצדדים נקבע כי הנתבע יכול לסיים את ההסכם באופן מיידי אם התובע לא יעמוד בהתחייבויותיו, ובכל מקרה אחר, בהודעה מוקדמת של 30 יום. בית המשפט מצא כי לתובע אכן ניתנה תקופת הודעה מוקדמת של 30 יום, כפי שהוסכם בהסכם הפשרה בין הצדדים. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא היה מנוע מלמכור את זכויות ההפצה שלו וכי הסכים למכור זכויות אלה אך שינה את דעתו. לפיכך, התביעה נדחתה. שני הצדדים הסכימו לתקופת הודעה מוקדמת של 30 יום והתובע לא היה מנוע מלמכור את קו ההפצה שלו. מעשיו של התובע עצמו מנעו את מכירת הקו ולכן הוא אינו זכאי לכל פיצוי מהנתבעת. פסק הדין לא פסק הוצאות למי מהצדדים בשל אי עמידתו של הנתבע בצווי העיצוב.