ע"ש 1085/03

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיב לחייב את המערערת במס ערך מוסף (מע"מ) על הפרשי הריבית וההצמדה שנצברו על פיקדונות של לקוחות שרכשו דירות מהמערערת. הלקוחות הפקידו כספים בחשבון נאמנות במסגרת ההסכם שלהם עם המערערת לרכישת דירות בפתח תקווה. המערערת טענה כי כספים אלה שייכים ללקוחות ואינם חלק מהתמורה ששולמה עבור הדירות, ולכן אין לחייבם במע"מ. המשיב, לעומת זאת, טען כי הכספים בחשבון הנאמנות, לרבות הפרשי הריבית וההצמדה שנצברו, הם אכן חלק מהתמורה ששולמה על ידי הלקוחות ויש לחייבם במס בהתאם. בית המשפט בחן את טיבו של חשבון הנאמנות ומצא כי הוא קרוב יותר ללקוחות מאשר למערערת, חרף טענות הבעלות של המערערת. מטרת החשבון הייתה לשמור על כספי הלקוחות ולוודא שהם משמשים אך ורק לבניית הדירות. עוד נקבע בהסכם בין הצדדים כי החשבון שייך ללקוחות. על יסוד זה הגיע בית המשפט למסקנה כי הפרשי הריבית והצמדה שנצברו אכן היו חלק מהתמורה ששולמה עבור הדירות. בית המשפט הוסיף ודחה את טענת המערערת כי הריבית צריכה להיות פיצוי פטור ממס, וציין כי המערערת הסכימה לתנאי הסכם הנאמנות ולמנגנון התשלום. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.