ת"פ 1934/05

תקציר

הכרעת הדין נסובה סביב התנגדות ההגנה לקבילות ראיות הנוגעות לתקשורת הדיגיטלית של הנאשם, קרי שיחות באמצעות תוכנת מסנג'ר ודואר אלקטרוני, כמפורט בסעיפים 25, 26 ו-27 לכתב האישום. ההגנה טענה כי אלה הושגו באמצעות האזנת סתר בלתי חוקית, שכן לא ניתן היתר לפי חוק האזנת סתר, וכי צו החיפוש אינו עומד בדרישות סעיף 23א(ג) לפקודת סדר הדין הפלילי. מנגד, התביעה הסתמכה על סעיף 23א(ג) כדי לטעון כי די בצו החיפוש לצורך אחזור השיחות האלקטרוניות המוצפנות. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענות ההגנה בדבר פגמים בבקשה לצו החיפוש ובהליך אישורו. באופן ספציפי, הצו נעדר ספציפיות, לא פירט את מטרת החיפוש ותנאיו, ולא עמד בדרישת עריכת החיפוש בנוכחות שני עדים המייצגים את הנאשם, כפי שנקבע בפסקי דין קודמים. כתוצאה מכך, בית המשפט פסק לטובת התנגדות ההגנה והחריג את התוצרים הדיגיטליים כראיה, תוך שהוא מצטט כללי פסילה יחסית. עוד צוין בהחלטה כי התיק ייקבע באופן טנטטיבי לדיון, כאשר להגנה יינתן מועד אחרון לציין אם ברצונם לחקור את עד התביעה, רב-פקד אייל פטרבורג. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההקפדה על דרישות פרוצדורליות בעת ביצוע חיפושים בחומר מחשב כדי להבטיח את ההגנה על צנעת הפרט.