סע"ש 51364-06-20

תקציר

התובע, מר חלוה, תבע את הנתבע, מעסיקו לשעבר, לקבלת הטבות תעסוקה שונות לאחר סיום העסקתו. התובע טען כי הועסק כמנהל מטבח וכי שכרו החודשי נטו סוכם על 8,000 ₪ ולאחר מכן הועלה ל-13,000 ₪. הנתבעת טענה כי לתובע שולם שכר שעתי ולאחר מכן שכר חודשי, לרבות תוספת גלובלית לשעות נוספות, ובונוסים שונים. בית המשפט בחן את שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב זכויותיו הנטענות. נמצא כי גרסת התובע לשכר המוסכם אינה עקבית ואינה אמינה. בית הדין בחן גם את טיבם של רכיבי השכר שבמחלוקת ומצא כי הבונוסים ששולמו לתובע היוו חלק משכרו הרגיל, למעט "הבונוס השנתי" ותוספות בגין עבודה באירועים מיוחדים. באשר לגמול השעות הנוספות הגלובלי, מצא בית המשפט כי למרות שהנתבעת לא עמדה בתנאים שנקבעו במקרים קודמים להכרה בלגיטימיות של תשלום זה, גמול השעות הנוספות אינו פיקטיבי. לפיכך, קבע בית המשפט את שכרו של התובע לצורך חישוב זכויותיו, שהיה שונה הן מטענות התובע והן מטענות הנתבע. בית הדין דן גם בנסיבות סיום העסקתה של התובעת וקבע כי התובעת לא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים עם התפטרותה עקב הרעה בתנאי העבודה. התובע לא הועבר באופן בלעדי לסניף אחר, העסקתו כבר התאפיינה בעבודה בסניפים ובמקומות שונים, והוא לא הוכיח את משמעותה, מבחינת הזמן, של ההעברה. כמו כן, שוכנע בית המשפט כי הרקע להתפטרותו של התובע הוא הידרדרות ביחסיו עם מנהליו, והוא לא נתן לנתבעת התראה סבירה על כוונתו להתפטר. בית הדין בחן את תביעות התובעת לפדיון חופשות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, גמול שעות נוספות וגמול בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, וקבע את הסכומים להם זכאית התובעת. הנתבעת טענה לקיזוז בגין הודעה מוקדמת ותשלום שכר בגין הפסקות, דבר שבית הדין דחה, שכן הנתבעת לא מסרה הודעה לעובד ולא הוכיחה תשלום עקב טעות. לסיכום, בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 144,816.67 ₪, כולל דמי עבודה והוצאות משפט.