ת"פ 57084-03-22

תקציר

לבית המשפט יש סמכות לבטל הרשעה אם הוא מוצא לנכון לתת צו ללא הרשעה. זהו חריג לכלל והוא שמור לנסיבות חריגות. על הנאשם לעמוד בשני תנאים: ראשית, ההרשעה תפגע קשות בשיקומו; שנית, סוג העבירה מאפשר ויתור על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה. מאחר שהנאשם במקרה זה לא עמד באף אחד מהתנאים הללו, החליט בית המשפט שלא לבטל את ההרשעה. לאחר מכן, השופט דן בטווח הענישה ההולם, אשר צריך להיות מידתי לעבירה, תוך התחשבות בערך החברתי של העבירה, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה והנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. הערך החברתי במקרה זה הוא ההגנה על הציבור מפני נזק הקשור לסמים, אשר נושא נזק בינוני במקרה זה שכן הסם המדובר הוא קנבוס, שאינו סוג הסם החמור ביותר. השופט סוקר תיקים קודמים כדי לקבוע את מדיניות הענישה, המשתנה מאוד, מעבודות שירות ועד מספר שנות מאסר, בהתאם לפרטי כל מקרה. הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה כוללות תכנון מוקדם, נזק צפוי, מניע הנאשם והעובדה שלנאשם אין עבר קודם. בשקלול כל אלה, השופט מחליט כי טווח הענישה ההולם הוא בין מאסר על תנאי ל-10 חודשי מאסר בפועל ומגבש את העונש בהתאם. על הנאשם נגזרו צו מבחן, עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות, רישיון נהיגה על תנאי וחילוט חלק מהפריטים. גם הסמים שנתפסו יושמדו.