ת"א 64400-01-22

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לביטול העיקול הזמני של כספי המכירה השייכים לנתבע. הכספים נבעו ממכירת הבית המשותף הקודם של התובעת והנתבע לאחר גירושיהם. התובע עזב את הבית וטוען כי עם פינויו הוא היה במצב של הזנחה וונדליזם, שונה מהתחייבויות הכונס. התובע תובע הן את כונס הנכסים והן את הנתבע בגין נזקים. בית המשפט מחליט כי התובע הציג עילת תביעה מספקת, ראיות לכאורה, והנתבע לא סיפק סתירה מספקת. יתר על כן, בית המשפט מצדיק את העיקול בשל חששו של התובע כי הנתבע עלול להבריח את הכספים, מצבו הכלכלי הלא ברור של הנתבע וסכום התביעה המשמעותי. מאזן הנוחות נוטה גם לטובת התובעת, שכן כיום היא שוכרת והעיקול מבטיח את זמינות הכספים לנזקים פוטנציאליים. עוד מגיע בית המשפט למסקנה כי הבקשה לא הוגשה בחוסר תום לב או בשיהוי. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום, ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי.