ע"מ 1762/12

תקציר

הערעור מערער על ההחלטה להותיר את המערער במעצר לאחר שחרורו המוקדם במסגרת עסקה. המערער הורשע בעבירות ביטחון ונגזרו עליו 38 שנות מאסר בפועל, אך שוחרר על תנאי לפי סעיף 184 לצו בדבר הוראות ביטחון. צו המעצר נגדו הוצא לאחר שמידע מודיעיני הראה כי הוא שב לפעילות ביטחונית. הוועדה לבחינת הפרת תנאי הפחתת העונש הורתה על השארתו במעצר עד לקבלת החלטה סופית. ההגנה טענה כי פרשנותה של הוועדה לסעיפים הרלוונטיים בצו אינה נכונה, כי יש לפרש את סמכויות המשמורת באופן שונה, וכי היה על הוועדה להעדיף משפט פלילי. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה ראויה בהתחשב באופיו המנהלי של ההליך, חומרת העבירות המקוריות והסיכון לבריחתו של המערער. המידע שהוצג תמך באופן סביר בהחלטה להשאיר את המערער במעצר עד להחלטה סופית, שעשויה להביא לחזרתו לרצות את יתרת עונשו. בעוד שההליך חייב לעמוד באמות מידה מחמירות נוכח הפגיעה בזכויות יסוד, אופיו המנהלי של ההליך מביא לכך שאמות מידה אלה נגזרות מהמשפט המינהלי. בית המשפט הסכים עם החלטת הוועדה והדגיש את הצורך של המחוקק לבחון את אי הבהירות של התקנה. לפיכך, הערעור נדחה.